שאלון הכבשה

ביקשתי מהבן/ת שלי להביא לי כוס מים והוא/היא ענה/ענתה לי: "אחר כך"
מה חשבתי והרגשתי?

" אני לא חשובה לו/לה". אני מרגיש/ה אכזבה

הוא/היא כנראה באמת עסוק/ה כרגע", ואני מרגיש/ה כלפיו/ה אהבה

" הוא/היא לא בדיוק הקשיב/ה לי", ואני בסדר עם זה

" הוא/היא חושב/ת רק על עצמו/ה. אני מרגיש/ה יאוש

כיצד הגבתי?

צרחתי: "תביא/י לי כוס מים עכשיו!"

אני קם/ה ולוקח/ת לעצמי כוס מים, ובדרך נותן/ת לו/ה חיבוק

אני אומר/ת לו/ה: "נו... מתוקי תביא/י מים, אני צמא/ה

צעקתי: "חכה/י חכה/י, כשתבקש/י ממני משהו אענה לך באותה צורה"

הלקוח שלי אמר: "אני לא מבין מה אני עושה כאן"
מה חשבתי והרגשתי?

כנראה שלא הסברתי לו את התהליך. אני מרגיש/ה שווה/ת נפש.

)אני לא שולט/ת במצב. אני מרגיש/ה לא בטוח

אני מבין/ה שהלקוח נמצא באיזה קושי עם עצמו. אני מרגיש/ה חמלה

נכשלתי כאן. אני מרגיש/ה מאוכזב/ת מעצמי

כיצד הגבתי?

אני מבין/ה שמשהו עוצר אותו ומתוך קבלה אני שואל/ת מה היית רוצה שיקרה.

אמרתי בכעס: "אוקיי"בוא נסיים את התהליך

אני מבין/ה שיש לו קושי מסוים. אני שותק/ת ומחכה שימשיך לדבר

קמתי ועזבתי את החדר

אני ובן/ת זוגי מתלבטים/ות היכן נחגוג את החג. הילד/ה מתערב/ת ואומר/ת "אני לא מתכוון/ת להתארח אצל מישהו אחר. אני רוצה שנישאר פה"
מה חשבתי והרגשתי?

)אני מבין/ה שלילד/ה שלי קשה". אני מרגיש/ה כלפיו/ה דאגה

"הוא/היא אינו/ה מכבד/ת אותנו. אני מרגיש/ה תסכול

"זה לא עניינו/ה, שיפסיק/תפסיק להתערב!". אני מרגיש/ה זעם

"הילד/ה שלי חשוב/ה לי". אני מרגיש/ה כלפיו/ ה אהבה

כיצד הגבתי?

אני אומר/ת לו/ה: "שתוק/י זה לא עניינך"

אני מחבק/ת אותו/ה ושואל/ת: "מה יכול לעזור לך לזרום איתנו?"

אני שואל/ת את הילד/ה: "מדוע את/ה מתנגד/ת ללכת לחגוג במקום אחר?"

אני אומר/ת לו/ה "אל תתערב/י לך/י לחדר שלך!"

הבת שלי מבקשת לקנות אייפון, ואני עונה שאין לנו כסף לזה. היא לא מוכנה להבין וממשיכה "לנדנד"
מה חשבתי והרגשתי?

"חשוב לי שהיא תבין שלא כל מה שרוצים אפשר לקבל". אני מרגיש/ה שלמות

"היא לא מבינה אותנו". אני מרגיש/ה יאוש

"אני מבין/ה אותה. לכולם יש אייפון". אני מרגיש/ה אמפטיה

"לא אכפת לה מכלום". אני מרגיש/ה אכזבה

כיצד הגבתי?

אני אומר/ת לה שאני מבין/ה אותה מאוד ומסביר/ה לה שוב שכרגע אין לנו כסף לזה

אני אומר/ת לה: "מתי תתבגרי כבר?"

אני צורח/ת עליה: תפסיקי לנדנד!"

אני מחבק/ת אותה ומבטיח/ה לה שכשנוכל נקנה לה אייפון

המנהל שלי בא אל אחד העובדים בצוות שלי ושאל אותו שאלות אישיות
מה חשבתי והרגשתי?

"אני לא שולט/ת במצב", אני מרגיש/ה פחד

"אני לא מאמין/ה שהמנהל שלי מתחקר את העובד הכי מופנם שלי ", אני מרגיש/ה מבוכה

"המנהל מתעניין בי ובצוות שלי", אני מרגיש/ה חיבה

"כיף לי שהמנהל שלי מנסה להתחבר לצוות שלי", אני מרגיש/ה שמחה

כיצד הגבתי?

אני קורא/ת לעובד שלי לחדר וטורק/ת את הדלת

אני אומר/ת למנהל שלי: "תפסיק לעשות לי בושות"

אני מכנס/ת את כל העובדים בשביל שהמנהל יכיר את כולם.

אני מחמיא/ה למנהל שלי ואומר/ת איזה כיף שזכינו במנהלכמוך

ביקשתי מהילדה שלי להיכנס למקלחת, והיא ענתה לי: "לא רוצה!"

מה חשבתי והרגשתי?

"היא כנראה עסוקה כרגע". אני מרגישה שווה/ת נפש

"אני לא חשובה לה". אני מרגיש/ה אכזבה

"היא אוהבת את הסדרה הזו, היא תיכנס למקלחת אחר כך". אני מרגיש/ה כלפיה אהבה

"היא לא סופרת אותי". אני מרגיש/ה ייאוש

כיצד הגבתי?

אני אומר/ת לה: "נו... מתוקה, היכנסי למקלחת ואחר כך תמשיכי בעיסוקייך"

צעקתי: " חכי חכי, כשאת תבקשי ממני משהו, לא אתן לך"

צרחתי: "היכנסי למקלחת עכשיו!".

אני ממשיך/ה להתעסק בענייני

ביקשתי מהשותפה שלי שתחליף אותי במפגש הקרוב והיא אמרה לי שהיא לא יכולה
מה חשבתי והרגשתי?

"אני לא חשובה לה". אני מרגיש/ה אכזבה

"היא כנראה באמת עסוק/ה ", ואני מרגיש/ה כלפיו/ה אהבה

"היא לא בדיוק הבינה את הצורך שלי", ואני בסדר עם זה

"הוא/היא חושב/ת רק על עצמו/ה. אני מרגיש/ה ייאוש

כיצד הגבתי?

צרחתי: "אני ממש/ת מבקש שתחליף אותי –אני לא יכול יותר!"

אני אומר/ת לה תודה ושולח/ת לה אפילו סמיילי

אני אומר/ת לה: "נו... תהיי חברה, יש לי משהו חשוב

אמרתי: "חכי חכי, כשתבקשי ממני משהו גם לא אסייע לך"

התקשרתי לילדה שלי לשאול מה נשמע, והיא ענתה: "תפסיק/י לחפור!"

"היא לא אוהבת אותי". אני מרגישה כאב עמוק

"אני מבין/ה שלא תמיד מתאים לה לדבר". אני מרגיש/ה קבלה.

"לא אכפת לה ממני". אני מרגיש/ה עלבון

"היא כנראה טרודה בדברים אחרים וזה לא קשור אלי". אני מרגיש/ה שווה/ת נפש

כיצד הגבתי?

אני אומר/ת לה: "כשתוכלי לדבר תתקשרי אליי חזרה"

אני אומר/ת לה: "אני אוהב/ת אותך. נדבר אחר כך"

אני מנתק/ת את השיחה

אני אומר/ת לה: "חוצפנית כפוית טובה אחת"

ביקשתי מחברה שתשלח לי את המאמר עד סוף היום. היא ענתה לי שלא בטוח שהיא תספיק
מה חשבתי והרגשתי?

"היא מזלזלת בי". אני מרגיש/ה יאוש

היא כנראה עסוקה במשהו אחר. אני מרגיש/ה שווה/ת נפש

לא אכפת לה שאני לא אצליח ולא אעמוד בלוח הזמנים שלי. אני מרגיש/ה עלבון.

אולי היא לא הבינה את החשיבות. אני מרגיש/ה בסדר עם זה

כיצד הגבתי?

אני צורח/ת עליה: "אין דבר כזה! את חייבת להספיק"

אני מנסה להשיג את המאמר ממקור אחר מתוך קבלה שהיא עסוקה

אני אומר/ת לה: "חכי כשאת תצטרכי עזרה במשהו"

אני מסביר/ה לה את חשיבות המאמר ומוודא/ת שהיא הבינה

הלקוח שלי מבקש ממני בתשע בערב דוח סיכום תוך 12 שעות
מה חשבתי והרגשתי?

":הוא מבקש ממני סתם -כי הוא הלקוח ואני הספק". אני מרגיש/ה זעם רב

"הוא צריך את הנתונים הנוספים מייד כי הוא צריך להכין מצגת למנכ"ל שלו". אני מרגיש/ה כלפיו אמפטיה

לא אכפת לו שכבר לילה. אני מרגיש/ה עלבון

"הוא זקוק לעזרתי". אני מרגיש כלפיו חיבה

כיצד הגבתי?

בצעתי את הדוח ושלחתי לו

צעקתי עליו שאני לא יכול כי כבר לילה

ביצעתי את הדוח ושאלתי אם הוא צריך עזרה נוספת

אני אומר לו בכעס: "אני מקווה שכשאני אצטרך אותך תהיה שם עבורי"

שאלון הכבשה

More Quizzes